מקור תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ז׳:ב׳
7 הלכה: פיס׳. מָהוּ מוֹדִיעַ. הֲלָכָה. לֵית הָדָא אָמְרָה שֶׁאֵינוֹ מְזַכֶּה לָהֶם בְּגוּפוֹ שֶׁלְאוֹכֶל. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. תִּיפְתָּר שֶׁגְּרָרוּהוּ הָעַכְבָּרִים.
פירוש קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ז׳:ב׳
7 גמ' מהו מודיע. דסובר דמתני' איירי בשעירב משלהן א"נ בשאין למבוי אלא פתח א' איירי מתני' דכופין אותו לשתף ועוד דזכין לאדם שלא בפניו הלכך קשיא ליה מהו מודיע הא אינו צריך להודיע:
8 ומשני הלכה. מודיע להן שכך הלכה שכופין אותו שא"צ לדעתו ל"א ה"פ הלכה כך קבלו חכמים שאפי' אין בחצר אלא פתח א' שצריך להודיע מיהת לדיורין הנוספים:
9 לית הדא אמרה. וכי לא שמעינן מהכא:
10 שאינו מזכה להם בגופו של אוכל. דקס"ד שהמזכה לקחו ואכלו ואי מגופו של אוכל מזכה להן איך לקח ממנו:
11 תיפתר. תפרש שנתמעט ע"י שגררוהו העכברים אבל הוא זוכה להם בגופו של אוכל ואסור ליקח ממנו שלא ברשות כולם: